״מה שהזחל קורא לו סוף העולם, המורה קורא לו פרפר.״
יש רגעים שבהם החיים מפסיקים להיראות כמו שהם נראו.
לפעמים זה אירוע ברור. פרידה, פיטורים, מוות של מישהו קרוב, מחלה. ולפעמים לא קרה שום דבר שאפשר להצביע עליו, ובכל זאת משהו הפסיק להחזיק.
על מה אנשים מדברים איתי
- פרידה או גירושין, גם כשהם יזמו אותם
- אובדן של הורה או של חבר
- פיטורים, או החלטה לעזוב בלי לדעת לאן
- מעבר לארץ אחרת, או חזרה ממנה
- הגעה לגיל שבו הייתה אמורה להיות תחושה אחרת
למה זה לא עובר עם הזמן
הזמן עוזר לכאב החד. הוא פחות עוזר לשאלה שנפתחה.
כשמשהו גדול מתפרק, מתפרק איתו גם הסיפור שסיפרתם לעצמכם על לאן הכל הולך. אפשר להמשיך לתפקד בלי הסיפור הזה הרבה זמן. זה פשוט מרגיש כמו לחיות קצת מהצד.
רוב האנשים שמגיעים אליי לא מגיעים בשבוע הראשון. הם מגיעים אחרי שנה, כשברור שזה לא נסגר מעצמו.
מה אנחנו עושים
אני פסיכותרפיסט קיומי. אני לא עוזר לכם לחזור למי שהייתם לפני, כי בדרך כלל זה לא מה שקורה אחרי משבר.
מה שכן אפשר לעשות זה להסתכל על מה נשבר, מה מזה היה שלכם מלכתחילה, ומה אתם רוצים לקחת הלאה. זאת עבודה איטית והיא לא נעימה כל הזמן. היא גם לא דורשת מכם להחליט משהו לפני שאתם מוכנים.
איך זה עובד
פגישה של 50 דקות, בקליניקה בלבונטין 12 בתל אביב או בזום.
אפשר לתאם שיחת היכרות בזום, ללא עלות. משם נראה אם זה מתאים. שלחו לי הודעה בוואטסאפ.
קראו גם
שחיקה בהייטק
העבודה הפסיקה להחזיק משמעות. שם מדובר על מה עושים לפני שמפוצצים את הכל.
יחסים ודפוסים
אותו ריב עם בן אדם אחר. שם מדובר על הדפוס שמתחת.
שאלות נפוצות
לא. חלק גדול מהאנשים מגיעים שנה או שנתיים אחרי, כשהסביבה כבר הפסיקה לשאול והם עדיין שם.
אין סף כניסה. אם זה תופס לכם מקום בראש כבר כמה חודשים, זה מספיק גדול.
אבל הוא תגובה טבעית ולא צריך לתקן אותו. שווה לדבר עם מישהו כשהוא מפסיק לזוז, כשהוא פוגע בתפקוד לאורך זמן, או כשאין לכם עם מי לדבר עליו.