מה פמה צ'ודרון הייתה אומרת על הרגעים שבין סוף להתחלה?

רוב האנשים שמגיעים אליי בתקופה כזאת פותחים באותו משפט: "אני לא יודע/ת מה קורה איתי".

משהו נגמר. עבודה, זוגיות, גרסה של החיים שהחזיקה שנים. הדבר הבא עוד לא התחיל. והם יושבים מולי ומנסים להבין למה זה לוקח כל כך הרבה זמן.

בעברית אין מילה למקום הזה. אז אנשים קוראים לו תקיעות, ואז מאשימים את עצמם שהם לא מתקדמים מספיק מהר.

יש לזה שם. הוא פשוט לא בעברית.

בארדו

בארדו זה מונח טיבטי, ומשמעותו המילולית היא "בין שניים".

במקור הוא מתאר את מצב הביניים בין מוות ללידה מחדש. התודעה כבר לא בגוף הקודם ועוד לא בגוף הבא. ספר המתים הטיבטי, שנקרא במקור בַּרְדוֹ תודול, הוא בעצם מדריך למצב הזה.

אבל במסורת עצמה יש שישה בארדואים, ורק שלושה מהם קשורים למוות. השאר הם מצבי ביניים בתוך החיים.

וזה בדיוק המקום שאני מתאר. אחרי פרידה, לפני שיש חיים חדשים. אחרי שעזבת, לפני שאתה יודע מה הלאה. אחרי מוות של מישהו קרוב, כשהחיים ממשיכים אבל אתה עדיין לא באלה שאחרי.

מה צ'ודרון אומרת על זה

פמה צ'ודרון היא נזירה בודהיסטית אמריקאית. לפני שהיא הייתה נזירה היא הייתה מורה לכיתה א', אם לשניים, וגרושה פעמיים. הספר המוכר שלה, שיצא בעברית בשם "כשהחיים מתפרקים", נכתב מתוך זה ולא מעליו.

הרעיון המרכזי שלה פשוט ולא נעים. כשהקרקע נשמטת, האינסטינקט הראשון הוא למצוא קרקע חדשה מהר. כל קרקע. תוכנית, החלטה, מערכת יחסים, משהו להיאחז בו.

והיא מציעה משהו אחר.

לפי צ'ודרון, הבארדו הוא לא רק חלל שצריך לעבור מהר.

הוא חושף מה אנחנו עושים כשאין במה להיאחז.

לפעמים הוא מבקש מאיתנו פשוט לשבת בבוץ של מה שהיה.

ובעיקר הוא שואל שאלה אחת. אנחנו מסוגלים לפגוש חוסר ודאות בלי לנסות לפתור אותו?

למה השאלה הזאת קשה כל כך

כי כל מה שלמדנו אומר את ההפך.

חוסר ודאות הוא בעיה, ובעיות פותרים. אם אתה בין עבודות, תמצא עבודה. אם נפרדת, תצא לדייט. אם משהו נגמר, תתחיל משהו.

זה לא עצה רעה. הבעיה היא התזמון.

אנשים ממהרים למלא את החלל לפני שהם יודעים מה הם רוצים לשים בו. ואז, שנה אחרי, הם יושבים מולי עם אותה תחושה בדיוק, רק בעבודה אחרת או עם בן זוג אחר.

הבארדו לא נעלם כשממלאים אותו. הוא מחכה.

מה כן קורה שם

התקופה הזאת עושה עבודה, גם כשלא מרגישים בה שום התקדמות.

זה המקום שבו מתברר מה באמת החזיק אותך, ומה רק נראה ככה. מה היה שלך ומה היה של מישהו אחר. לרוב זה לא מתברר דרך מחשבה. זה מתברר דרך זמן.

וזו הסיבה שאי אפשר לקצר את זה בכוח, ולמה העצה הנפוצה ביותר בתקופה כזאת היא גם הכי לא מועילה.

מה אני עושה עם זה בחדר

הרבה מהעבודה בתקופה כזאת היא לעזור לאדם להפסיק להיאבק במקום שהוא נמצא בו.

לא כדי להשלים עם זה. כדי להפסיק לבזבז את כל הכוח על ההתנגדות ולהשאיר קצת לשאלה האמיתית.

אנשים מגיעים ורוצים שאעזור להם לצאת מזה מהר. לפעמים אני יכול. ולפעמים הדבר המועיל ביותר שאפשר לומר הוא שזה לא תקיעות, וזה לא כישלון.

זה מקום. ויש לו שם.

שאלות נפוצות

מה זה בארדו?

מונח טיבטי שמשמעותו המילולית "בין שניים". במקור הוא מתאר את מצב הביניים בין מוות ללידה מחדש, וספר המתים הטיבטי הוא מדריך למצב הזה. במסורת הטיבטית יש שישה בארדואים, ורק שלושה מהם קשורים למוות. השאר הם מצבי ביניים בתוך החיים עצמם, כמו התקופה שאחרי שמשהו נגמר ולפני שהדבר הבא התחיל.

כמה זמן נמשכת תקופת ביניים כזאת?

אין תשובה סטנדרטית, וכל מי שנותן אחת מנחש. מה שכן שימושי לדעת זה שהתחושה של חוסר התקדמות בתקופה הזאת היא חלק מהמצב ולא סימן שמשהו השתבש. אנשים נוטים לפרש את משך הזמן כהוכחה שהם עושים משהו לא נכון, וזה מוסיף בעיה שנייה על הראשונה.

איך יודעים אם זה בארדו או דיכאון?

זו שאלה חשובה ולא תמיד אפשר לענות עליה לבד. תקופת ביניים מאופיינת בחוסר בהירות לגבי הכיוון, אבל לרוב נשמרת היכולת לתפקד וליהנות מדברים. דיכאון נוגע גם בגוף, בשינה, בתיאבון ובתחושת הערך העצמי, והוא לא תלוי בשאלה מה קורה בחיים. אם אתה לא בטוח, שווה לברר את זה עם איש מקצוע.

פמה צ'ודרון היא בודהיסטית. זה טיפול רוחני?

לא. אני פסיכותרפיסט והגישה שלי אקזיסטנציאליסטית. חלק מהמושגים בבודהיזם מתארים במדויק דברים שקורים בחדר הטיפולים, ואני משתמש בהם כשהם מועילים. אין בזה דרישה להאמין במשהו.

אפשר לעבוד על זה בטיפול?

זה חלק גדול ממה שאני עושה. תקופות מעבר הן בדיוק המקום שבו אין טכניקה שפותרת, ויש דווקא ערך בזה שמישהו יושב איתך בתוך זה במקום למהר להוציא אותך.

_____

פגישת היכרות ראשונה, חמישים דקות, ללא עלות. נראה אם זה מתאים.

לשיחה בוואטסאפ

אוריאן טל, פסיכותרפיסט בתל אביב. לבונטין 12, וגם בזום.